בוקר טוב לכולם,
קוראים לי אנסטסיה. אני רק בת עשרים וחמש, ובחמש שנים האחרונות אני מככבת בתור נערת ליווי. הכול התחיל אחרי השחרור שלי מהצבא. הטראומה שחוויתי במסגרת השירות הצבאי גרמה לי לסבול מבעיות נפשיות קשות. נרשמתי ללימודים במכללה המקומית, ומיד הבנתי שזה ממש לא בשבילי. חיפשתי קצת את עצמי, עד שהפסיכולוג שאליו הלכתי הציע לי פשוט למצוא מקום עבודה. חיפשתי, בחיי שחיפשתי. אף אחד לא רצה לקבל לעבודה נערה צעירה וחסרת ניסיון, ועוד בלי תעודת בגרות או תואר אקדמי. עד שיום אחד נתקלתי במודעה בסמוך לבית מגוריי, שדרושה נערת ליווי סקסית וחיננית, ואני כמובן נעניתי לאתגר. לא היה לי מה להפסיד יותר. עברתי כבר הכול. משתייה חריפה ועד לקיחת המון סוגים של סמים. מיציתי את כל הכסף שהיה לי בחיסכון, והגיע הזמן שאתעורר על עצמי. בעל הדירה איים להשליך אותי לרחוב אם לא אשלם לו את שכר הדירה עד סוף החודש, כך שלהיות נערת ליווי הסתמן כפתרון מושלם לאותו הזמן.
מה שהכי הפחיד אותי זה הנושא של אלימות. שמעתי המון סיפורים על נערות ליווי שנפלו קורבן לאלימות קשה, ומכיוון שמעולם אף אחד לא התנהג כלפיי באלימות כזאת או אחרת, זה ממש הפחיד אותי. לשמחתי הרבה, במשך כל שנות עבודתי בחמש השנים האחרונות כנערת ליווי לא חוויתי אלימות. אולי לפעמים כמה אמירות ברוטליות מגברים שוביניסטים, אבל ממש לא אלימות. טפו טפו, שימשיך ככה.
רציתי לספר לכם על הלקוח הראשון שלי. היה לו שם ממש מוזר. קראו לו ישמעאל. ישמעאל היה גדול ממני בחמש עשרה שנים. פחדתי שהוא מיד יבחין בעובדה שאין לי בכלל ניסיון מיני. שהוא יפסול אותי על הסף, ולכן הצעתי לו מחיר מבצע, מקסימום הוא לא יהיה מרוצה, לפחות שלא יכאב לו הכיס.
למרבה המזל המפגש עם ישמעאל היה סופר קל, ממש זורם. כל מה שעניין את ישמעאל זה לצפות, או יותר נכון לבהות בי, בעוד שאני מחליפה מדי רבע שעה או עשרים דקות סט של בגדים. הוא רצה רק להתחכך בי קצת, ולחלוטין ירדה לי אבן מהלב. אין בעיה. בזה אני טובה. במשימה הזאת אני בהחלט יכולה להצליח, כך אמרתי לעצמי, וכך עשיתי. אפילו הגדלתי ראש, שמתי מוזיקה רומנטית, ובכל פעם שנכנסתי לחדר עם תלבושת חדשה, עשיתי לו סטריפטיז בהתאמה עם הקצב של המוזיקה. ישמעאל ממש התלהב, ומחא לי כפיים שוב ושוב…